ישראליות בנאסד"ק – איך להימנע מהטעות שטבע עשתה?
7 במרץ, 2012 מאת: שי ברנוב
לדיווח השנתי, ה- Form 20-F, נוסף נושא חדש שיש לציין בדוח. בבדיקה מדגמית, מתוך 11 חברות שהגישו את הדוח השנתי מאז שהשינוי נכנס לתוקף, רק שתיים ציינו את הנושא. להלן תיאור קצר של הסוגיה וכיצד יש להתייחס אליה.
מאז עונת הדוחות השנתיים הקודמת לא חלו כל שינויים מהותיים בטופס הדיווח השנתי, ה- Form 20-F, למעט שינוי אחד. שינוי זה הינו תוספת Item 16H שכותרתו – Mine Safety Disclosure. בהתאם לשינוי יש לגלות היבטים שונים ביחס לבטיחות ובריאות במכרות שמופעלים על ידי החברה המדווחת. השינוי נכנס לתוקף ב 27 בינואר, 2012.
רוב החברות הישראליות המדווחות בארה"ב, אם לא כולן, אינן מפעילות מכרות. במקרה כזה ה- SEC ממליץ לכתוב תחת הכותרת של Item 16H את המילים Not Applicable.
אין להתעלם מנושא זה, מאחר וחברה מדווחת נדרשת לציין בדוח השנתי את כל הנושאים המנויים ב Form 20-F, גם אם הם לא רלוונטיים עבורה. מדובר בתוספת קטנה ופשוטה לביצוע.
כאמור לעיל, מתוך 11 חברות שבדקנו, רק שתיים התייחסו ל Item 16H בדוחות השנתיים שלהן. המדגם שבדקנו כלל גם את שתי החברות הישראליות היחידות שהגישו את הדוח השנתי שלהן לשנת 2011 עד היום, טבע ואורבוטק. שתיהן לא ציינו את Item 16H.
סיכום:
כפי שנדון בעבר, יש סיבות רבות להכין דוח שנתי ברמה גבוהה.
יש להתייחס ל Item 16H בדוח השנתי, גם אם נושא זה אינו רלוונטי לפעילות החברה.
Chicago Bulls Vs. Boston Celtics – כיצד חברות ישראליות עשויות להרוויח מהמשבר הכלכלי בארה"ב
20 בינואר, 2012 מאת: שי ברנוב
ארה"ב שרויה בחובות כבדים ומשבר כלכלי עמוק שימשך עוד שנים רבות. מהלכים רבים שננקטים להתמודד עם המשבר מופנים להגברת הצמיחה, לרבות מענקים לגופים שיכולים להעסיק עובדים נוספים. מהלכים אלו טומנים בחובם הזדמנות יקרה מפז לחברות ישראליות שפועלות בארה"ב, או שוקלות לפעול שם.
גישת השיקגו בולס – יורדים להגנה ומוציאים את המירב מהקיים
יש הסוברים ששוקי ההון והדיור בארה"ב עשויים להתאושש בשנים הקרובות. אולם גם האופטימים שבפרשנים מבינים שבעיית החובות של המדינות בארה"ב לא תיעלם עוד שנים רבות. לאחרונה נתקלתי בסיפורה של אילינוי, אחת מהמדינות החשובות בכלכלת ארה"ב, שבה נמצאת העיר שיקגו. כפי שמסופר במאמר מאיר עיניים שפורסם בכתב העת האקונומיסט, תצטרך אילינוי לממן פנסיה בשווי של 80 מליארד דולר, כשרק חצי מהסכום יהיה מצוי בידיה.
משום כך אילינוי ומדינות רבות בארה"ב צריכות להגדיל את הכנסותיהן באופן משמעותי בשנים הקרובות. הלוואת כספים כבר אינה אופציה באין יכולת להצביע על הכנסות עתידיות. בנוסף, המדינות בארה"ב אינן יכולות להדפיס כספים (זאת יכול לעשות רק הממשל הפדרלי). לכן הדרך שנבחרה באילינוי היתה להעלות את המיסים, על חברות ויחידים.
התוצאה של העלאה זאת היתה עגומה. חברות שפעלו באילינוי בחרו להעביר פעילות למדינות שכנות, או דרשו הקלות במס והטבות נוספות בכדי להישאר במדינה. במקרים אחרים, בחרו חברות לפתוח פעילות במדינות שכנות כדי להימנע מהמיסוי הגבוה באילינוי. נראה שאילינוי, עם המיקום המרכזי וכוח העבודה המצוין שבשיקגו, לא מצליחה לנצל את יתרונותיה הברורים.
גישת הבוסטון סלטיקס – עולים להתקפה ויוצרים מקומות עבודה
למסצ'וסטס יש מוניטין של מדינה שהמיסוי בה גבוה, ולא בכדי היא מכונה Taxachusetts. כמו לאילינוי, גם למסצ'וסטס מרכז מצוינות בדמות העיר בוסטון על האוניברסיטאות ובתי החולים הטובים בעולם המצויים בה. מסיבות דומות גם מסצ'וסטס צריכה להגדיל את הכנסותיה.
אבל מסצ'וסטס בחרה שלא להעלות מיסים, ובמקום זאת היא מנסה ליצור מקומות עבודה נוספים. התקווה הינה שאם יהיו במדינה יותר משלמי מיסים, ההכנסות יגדלו. אחת הדרכים לעשות זאת הינה לעודד יזמות וליצור אינקובטורים שבהם מועמדים לרשות חברות בראשית דרכן משרדים, חדרי עבודה ומשאבים נוספים בעלות נמוכה במיוחד.
הזדמן לי לבקר באחד האינקובטורים הללו שנמצא מרחק הליכה קצרה ממרכז בוסטון, ומצאתי עצמי בלופט שנראה כמו בית מלאכה עם הרבה צעירים ששותים בירה (זה מה שהם עשו ביום שישי אחר הצהריים, הם טוענים שבשאר השבוע הם עובדים). האינקובטורים הללו פתוחים לפרויקטים נסיוניים, מאפשרים לפתח מוצרים בעלות נמוכה ופועלים באווירה של הפריה הדדית בין יזמים. לא מפתיע שיש באינקובטורים עניין רב לגייס חברות ישראליות שתרבותן כה מתאימה לכזו סביבה.
בנוסף, לאחרונה סיכמו ישראל ומסצ'וסטס לתת מענקים לפרויקטים של מחקר ופיתוח משותפים לחברות משתי המדינות. המענקים לחברות הישראליות כפופים לכללי המדען, כלומר יש להחזיר אותם אם הפרויקט מצליח. לחברות ממסצ'וסטס מדובר במענק טהור, כלומר הן לא צריכות להחזיר את הכספים. המענק מיועד לממן עד 50% מהוצאות הפיתוח של הפרויקט, וכל מענק מוערך במאות אלפי דולרים.
הפרויקטים המיועדים הינם בתחומי מדעי החיים, אנרגיה ירוקה, מים וטכנולוגיות מידע ותקשורת. המועד האחרון להגשת בקשות הינו השישה בפברואר. לכל חברה ישראלית שעשוי להיות לה עניין במענק אני ממליץ בחום ליצור קשר עם הדס בר אור, הנציגה האנרגטית של מדינת מסצ'וסטס בישראל, באי מייל hadasnik@netvision.net.il.
סיכום:
מדינות רבות בארה"ב פועלות בנמרצות ליצירת מקומות עבודה נוספים ולהגדיל את הכנסותיהן. הן מוכנות לתת הקלות, מענקים ושירותים בכדי ליבא מעסיקים חדשים. יש כאן הזדמנות פז לחברות ישראליות.
איך להימנע מתאונות מס בהקצאת אופציות ומניות לעובדים בארה"ב
13 בנובמבר, 2011 מאת: שי ברנוב
תגמול עובדים באמצעות ניירות ערך בארה"ב הינו נושא סבוך, ואי ציות לכללים יכול לגרום לתוצאות לא רצויות. בעוד הליכה מחוץ לתלם ויצירתיות הינם יתרונות גדולים בתחום העסקי, שימוש בהם בהקצאת אופציות ומניות עלול לגרום לאירוע מס יקר מאוד לעובד, במועד שבו אין בידו המזומנים לשלם מס זה.
בפוסט הקודם דיברתי על הצורך באימוץ תוכנית הקצאת אופציות ומה יש לעשות בכדי להקצות אופציות לעובדים בארה"ב בצורה הנכונה. בפוסט זה אעמוד על שתי תאונות המס הנפוצות, וכיצד להימנע מהן.
מחיר מימוש שנמוך מערך המניה – סעיף 409A.
אופציה הינה זכות לרכוש מניה (מנית התמורה) במחיר מסוים (מחיר מימוש). באופן טבעי, כשמעסיק מקצה ניירות ערך, פעולה שלא עולה לו במזומנים יקרים, הוא יעדיף להעניק לעובד את האופציה במחיר מימוש נמוך, וכך להצטייר כמעסיק שרואה את טובת העובד לנגד עיניו.
המחוקק האמריקאי לא ראה זאת כפרקטיקה ראויה, ולכן חוקק את סעיף 409A לחוק המס הפדרלי. סעיף 409A קובע שעובדים וספקי שירותים שמקבלים אופציות שמחיר המימוש שלהן נמוך מהשווי של מניית התמורה ביום שבו מוענקת האופציה ישלמו מס במועד הבשלת האופציות (vesting), ולרוב בטרם מימשו את האופציות. בנוסף, הם יהיו כפופים למס נוסף (קנס מס) של 20% במועד הבשלת האופציות.
סעיף 409A הינו סעיף דרקוני בקוד המס האמריקאי. בכדי להתמודד איתו חברות נדרשות לקבוע מהו שווי מניית התמורה ביום הענקת האופציות, ולקבוע שמחיר מימוש האופציה לא יפחת משווי זה. בחברות ציבוריות שווי מניית התמורה ידוע בכל עת. לעומת זאת, בחברות פרטיות מדובר בסוגיה בעייתית.
דרך אחת להתמודדות הינה להיצמד לשווי המניה האחרון שנקבע בהשקעה בחברה. היתרון של דרך זו הינה עלותה הנמוכה, אולם רשויות המס בארה"ב קבעו שדרך זו לא מעניקה הגנה מלאה בפני סעיף 409A. בנוסף, דרך זו לא ישימה אם האופציות שמוקצות לעובדים הינן למניות מסוג שונה מהסוג שהוקצה למשקיעים או אם חלפה תקופה ארוכה מאז ההשקעה האחרונה.
דרך המלך למנוע שסעיף 409A יחול הינה לבצע הערכת שווי חיצונית של החברה בכדי לקבוע מהו שווי המניה ביום הענקת האופציות. החסרונות של דרך זו הינם העלות הגבוהה והזמן שנדרש לביצועה. עם זאת, התוצאות הקיצוניות של סעיף 409A גורמות ליותר ויותר חברות פרטיות להכניס את היד לכיס ולבצע הערכת שווי כזו.
הקצאת מניות בעלות שווי – Election under Section 83b
אחת החלופות להענקת אופציות לעובדים הינה הענקת מניות, שכפופות למגבלה על מכירתן על ידי העובד. מגבלה זו מוסרת עם חלוף הזמן. לרוב המניות מוענקות לעובדים ללא תמורה או בתשלום נמוך. ככלל, העובד יעדיף לקבל מניות על פני אופציות מאחר ובניגוד לאופציות מניות אינן פוקעות, ואין צורך לשלם בעתיד מחיר מימוש.
הבעיה הינה שבארה"ב הענקת מניות לעובדים ממוסה ביום שבו המגבלה על מכירת המניות מוסרת, כאשר שיעור המס נקבע על פי שוויין במועד זה. בחברה ציבורית אין בכך בעיה משמעותית מאחר והעובד יכול למכור את המניות לאחר המועד שבו המגבלה מוסרת, לקבל תמורה, ומתוכה לשלם את המס החל.
לעומת זאת, בחברה פרטית, כאשר אין שוק שבו ניתן למכור את מניותיה, העובד עלול למצוא את עצמו נדרש לשלם מס בלי יכולת לקבל כל תמורה בגין המניות.
פתרון אחד הינו לעשות election under section 83b (ע"ש הסעיף בחוק המס הפדרלי האמריקאי, להלן, election). בקצרה, כאשר עובד עושה election הוא משלם את המס החל כאילו המניות ניתנות למכירה ביום ההקצאה, וכמו לא חלה כל מגבלה על מכירתן. הגיוני לעשות כך כאשר שווי המניות נמוך במיוחד, למשל בראשית חיי החברה. יתרון נוסף בעשיית election הוא שהמס שהעובד משלם הינו בשיעור מופחת (מס רווח הון) ולא בשיעור הגבוה יותר של מס בגין הכנסת עבודה.
פעמים רבות, כאשר חברה ישראלית מגייסת עובדים אמריקאים מניותיה כבר בעלות שווי משמעותי, מה שגורר תשלום מס גבוה, בין אם נעשית election או לא. אנו מייעצים לחברות ועובדים בכירים לבדוק היטב לפני הקצאת מניות בחברה פרטית, ולפעמים מייעצים להם להימנע מכך, בשל השלכות המס הבעייתיות.
במקרים רבים הצענו להעניק לעובד אופציות שאינן פוקעות עקב סיום קשרי עבודה בין הצדדים. אומנם העובד יצטרך לשלם מחיר מימוש לשם קבלת מניה, והאופציות ככל הנראה לא תוכלנה להנות ממעמד של ISO, אבל כך ניתן להבטיח לעובד רווח משמעותי במידה וערך מניות החברה יעלה ומניות המימוש ימכרו. מנגד, על פי רוב העובד לא יחויב במס כל עוד לא ראה רווח מאחזקתו בנייר הערך של החברה. לבעיה זו ישנם פתרונות נוספים אפשריים, אולם הללו חורגים מגדר פוסט זה.
סיכום:
תגמול עובדים בארה"ב באמצעות אופציות ומניות ממחיש עד כמה סוגיות משפטיות בארה"ב יכולות להיות מורכבות. על חברה שמקצה ניירות ערך לעובדים בארה"ב להכין תוכנית הקצאה שעומדת בתנאי החוק בארה"ב, ולהסתייע בעו"ד מקומי שמתמחה בתחום.
יש לדון עם עו"ד אמריקאי שמתמחה בהקצאת ניירות ערך לעובדים בכל מקרה של הקצאה בארה"ב שלא על פי תנאי תוכנית ההקצאה או בחריגה מהפרקטיקה הנהוגה בחברה.
עו"ד יונתן דוביצקי ממשרדנו שמתמחה בתחום תוכניות תגמול לעובדים מזה למעלה מ 25 שנה, סייע בהכנת פוסט זה.
הקצאת אופציות לעובדים בארצות הברית
23 באוקטובר, 2011 מאת: שי ברנוב
בפוסט הקודם דנתי במספר סוגיות משפטיות בקשר להקמת פעילות עסקית בארה"ב. רכיב מהותי שדורש התייחסות מיוחדת הינו הקצאת אופציות לעובדים. על פי רוב, כאשר חברה ישראלית יוזמת פעילות בארה"ב ומגייסת עובדים, עליה להיערך מראש להקצות להם אופציות, מאחר ובחברות רבות עובדים מצפים שמעבר לשכר ותנאים נלווים הם יקבלו אופציות.
בנוסף להקצאת אופציות, ניתן לתגמל עובדים במניות או ניירות ערך אחרים וכמו כן, ניתן להקצות אופציות (וניירות ערך אחרים) לספקי שירותים. מדובר בנושא סבוך, ולשם הפשטת הדיון אתרכז בפוסט זה רק בשאלות הנוגעות להקצאת אופציות לעובדים בארה"ב.
מדוע יש להקצות אופציות תחת תוכנית?
לכאורה, ניתן להקצות אופציות בהחלטת דירקטוריון, וכל שיש לציין זה את מספר המניות הכפופות לאופציות, מחיר המימוש ותנאי המימוש. אולם כל חברה מסודרת מאמצת תוכנית אופציות. מדוע?
א. תנאים נלווים – ישנם תנאים נלווים רבים שחשוב להסכים עליהם מראש. למשל, מה קורה לאופציות כשיחסי העבודה מסתיימים, מהם תנאי ההבשלה של האופציות (כלומר, מתי ניתן לממש אופציות), מה קורה אם החברה נמכרת או עוברת שינוי מבנה וכן מהן המגבלות על העברת האופציה.
ב. שיקולי מס – להקצאת אופציות לעובד יש השלכות מס. מעסיקים רבים בוחרים במסלול הקצאה שיזכה את העובדים במיסוי נמוך בגין רווחים שיקבלו בעתיד כתוצאה מהקצאת אופציות. מעבר לכך, יש להקצות את האופציות באופן שימנע עד כמה שניתן חבות במס של העובדים בטרם קבלת תמורה כספית ממכירת המניות שייתקבלו ממימוש האופציות. בתוכנית יש לכלול את התנאים שיאפשרו לעובדים ליהנות מדרגת מיסוי נמוכה ומעיתוי נכון של תשלום המס.
ג. אחידות – כאשר חברה מאמצת תוכנית אופציות, רוב תנאי התוכנית חלים באופן זהה על כל מקבלי האופציות. יתרון האחידות הינו נוחות עסקית ואדמיניסטרטיבית: אין צורך להיכנס למשא ומתן עם כל מקבל אופציות בנפרד על כל תנאי ההקצאה.
איך להיערך להקצאת אופציות לעובדים בארה"ב?
עובדים בארה"ב מצפים לשלם מס מינימלי על כל תמורה שתתקבל עקב הקצאת האופציות. בארה"ב, אופציות שמקנות את ההטבה הזו לעובד קרויות ISO – Incentive Stock Options. בתסריט האידיאלי מבחינת העובד, לאחר חלוף תקופת אחזקה מינימלית, תמוסה הכנסתו בגין אופציות אלו בשיעור מופחת של מס בגין רווח הון, ולא מס בגין הכנסת עבודה. בכדי שאופציות יהנו ממעמד של ISO, יש לעמוד במספר רב של תנאים. תנאים אלו כוללים, בין השאר:
- תקופת אופציות שלא חורגת מ-10 שנים
- מגבלה על כמות ה ISO שעובד יכול לקבל
- מגבלה על זהות מקבל האופציות (למשל, דירקטורים וספקי שירותים שאינם נמנים על עובדי החברה לא יכולים לקבל ISO)
- אישור התוכנית על ידי בעלי המניות
מקובל לציין את התנאים של ISO בתוכנית האופציות או בהסכם האופציות. כך מתאפשר לחברה להקצות אופציות ולנהל את תוכנית האופציות עם מעורבות מינימלית של עורך הדין האמריקאי.
מנקודת הראות של חברה ישראלית ישנן שתי גישות אפשריות בהכנת תוכנית אופציות לעובדים בארה"ב. מחד, ניתן לאמץ תוכנית אופציות יחודית לאותם עובדים. מאידך, ניתן להתבסס על תוכנית האופציות הקיימת של החברה, ולאמץ לה נספח שמגדיר תנאי הקצאת אופציות לעובדים ונותני שירותים בארה"ב.
מנסיוננו, חברות ישראליות מעדיפות את הדרך השניה – זו שבה החברה מאמצת נספח לתוכנית קיימת. דרך זו משמרת אחידות בהקצאת אופציות לכלל עובדי החברה, קלה ליישום ועל פי רוב זולה יותר מאימוץ תוכנית אופציות נפרדת לעובדים אמריקאים.
סיכום:
הקצאת אופציות לעובדים בארה"ב הינו נושא מורכב וקיימים תנאים רבים שיש לעמוד בהם בכדי שהקצאת האופציות תזכה את העובדים הללו בתנאים מיטביים.
הדרך הפשוטה להקצות אופציות לעובדים בארה"ב הינה לאמץ נספח לתוכנית האופציות הקיימת של החברה. עו"ד מקומי נדרש בכדי להכין נספח כזה ולהכין הסכמי אופציות מתאימים.
עו"ד יונתן דוביצקי, ממשרדנו שמתמחה בתחום תוכניות תגמול לעובדים מזה למעלה מ 25 שנה, סייע בהכנת פוסט זה.
פתיחת חברת בת בארה"ב – חלק ב' – תפקידו של עורך הדין המקומי
12 באוגוסט, 2011 מאת: שי ברנוב
כאשר חברה ישראלית מקימה חברת בת בארה"ב יש להתייחס למספר סוגיות מקדמיות, כפי שסקרתי בטור הקודם. לאחר טיפול באותן סוגיות מבוא יש לפנות להקמת הפעילות הלכה למעשה.
להקמה של חברת בת ותחילת פעילות משמעותית בארה"ב יש, בין היתר, היבטים משפטיים. בפוסט זה אעמוד על מספר פעולות שבהן מומלץ להסתייע בעו"ד מקומי, ועל כך שמעבר לליווי המשפטי הפורמלי עוה"ד המקומי יכול להדריך ולספק ערך מוסף לחברה.
1. שיקולים בהתאגדות – היכן מאגדים חברה בארה"ב?
יש גמישות רבה ביחס למקום בו ניתן לאגד את החברה, מאחר ובארה"ב ניתן להקים חברה בכל אחת מ 50 המדינות. בנוסף, שאלת מקום ההתאגדות אינה תלויה במיקום הפעילות העסקית של החברה בפועל. לאור הגמישות בבחירת מקום ההתאגדות, הרי שיש הגיון בבחירת האפשרות המקובלת ביותר, כאמור בפוסט "כך עושות כולן". הדרך המקובלת, ברוב המקרים, הינה הקמת חברה במדינת דלוואר. מדובר בדרך נוחה, מהירה ויעילה לעשות זאת.
2. מה כדאי לדעת ביחס לתהליך ההקמה?
הקמת חברה בדלוואר הינו תהליך טכני ומהיר אשר לכאורה ניתן לביצוע מבלי שנדרשת הכשרה מיוחדת. לדוגמא, בניגוד להקמת חברה בארץ, אין צורך באישור מסמכי ההקמה על ידי עורך דין, ואין צורך במסמכים מקוריים (הכל נעשה בפקס ואי מייל). אז מדוע חברות ישראליות רבות בוחרות להסתייע בעו"ד מקומי בתהליך? תפקידו של עוה"ד המקומי הינו, בין השאר, להדריך את החברה ביחס לדרישות החוק ולאופן המקובל לביצוע פעילויות שונות בארה"ב בשונה מישראל.
בהתאם, עוה"ד המקומי מנחה את החברה לגבי שאלות שעולות בתהליך: למשל, היכן על החברה להירשם בנוסף לדלוואר, אילו החלטות עליה לקבל בכדי להתחיל פעילות, מהם מסמכי ההתאגדות הנדרשים, אילו נושאי משרה יש למנות ומי האנשים הראויים לכך וכיצד לפתוח חשבון בנק ולנהל אותו.
3. איך מגייסים עובדים?
לכאורה גיוס עובדים הינו תהליך פשוט בארה"ב, אך עם זאת טומן בחובו מספר מלכודות. למשל, בארה"ב הציפיה של עובדים היא לקבל מהמעסיק מכתב הצעה (Offer Letter) בו מופיעים בקיצור עיקר תנאי ההעסקה, זאת להבדיל מהסכם העסקה (Employment Contract), שהוא מסמך ארוך יותר אשר מבטיח בדרך כלל העסקה לתקופה קצובה שלא ניתן לקצרה אלא בתשלום מלוא המשכורת.
לאחרונה נתקלתי באיש עסקים שפעיל בארה"ב כבר שנים רבות, אולם מעולם לא העסיק בה עובדים. כשהראה לי את מכתב ההצעה שהתכוון לשלוח למועמד לעבודה חשכו עיני. המכתב נראה חובבני והכיל תנאים רבים שאינם מקובלים בכזה מסמך. אמנם מבחינה משפטית המכתב לא היה שגוי אך הוא שידר חוסר מקצועיות ועלול היה להעיד על חוסר נסיון המעסיק, ובכך לפגוע בסיכויים לשיתוף פעולה מקצועי בין הצדדים.
גם כאן, תפקידו של עוה"ד המקומי הינו להדריך את מנהלי החברה, לענות על שאלות שעולות ולהכין מכתב התקשרות קצר ופשוט. מדובר בתהליך שעלותו לחברה, גם צעירה, אינה משמעותית. אגב, הצד השני של גיוס העובד, דהיינו פיטורי עובד בארה"ב, עלול להיות מסובך. התקשרות במכתב הצעה בנוסח מקובל הינה השלב הראשון להבטחת החברה במידה ודרכי הצדדים יפרדו.
במקרים רבים החברה מציעה לעובדיה האמריקאים אופציות. על המסמכים הנדרשים וכיצד להימנע מתאונות המס השכיחות בהקצאת אופציות לעובדים בארה"ב אעמוד בפוסט הבא.
סיכום:
הקמת חברת בת והתחלת פעילות, או הרחבת פעילות בארה"ב הינם לרוב נושאים שאינם מורכבים מבחינה משפטית.
עם זאת, ליווי וייעוץ מקצועי של עו"ד מקומי נדרש על מנת שלא לעשות שגיאות משפטיות או עסקיות. תפקידו של עוה"ד המקומי הינו להדריך את החברה ולדאוג למזער את הסיכונים להם היא חשופה.
פתיחת חברת בת בארה"ב – חלק א' – מה לעשות וכיצד לעשות זאת נכון ויעיל?
4 ביולי, 2011 מאת: שי ברנוב
אחד הנושאים שעלו מספר פעמים בנסיעתי האחרונה לישראל היה פתיחת נציגות בארה"ב. המקרה השכיח הוא של חברת סטרט אפ ישראלית שהגיעה לשלב שבו יש לה כבר מוצר שניתן לשווקו בחו"ל, והיא מעוניינת לפתוח נציגות בארה"ב לשם שיווק ומכירת המוצר. הנהלת החברה, שלה משאבים מוגבלים, רוצה לדעת מהי העלות של פתיחת נציגות בארה"ב, מה הצעדים ההכרחיים לקחת לשם כך ואלו פעולות ניתן לדחות לשלב יותר מאוחר. בין שאר השאלות שעלו, בדומה לטור הקודם, האם יש צורך להיעזר בעו"ד מקומי לצורך פתיחת נציגות בארה"ב, ואם כן, מהי הצורה היעילה לעשות זאת.
השאלות הראשונות בפתיחת פעילות בארה"ב הינן לאו דווקא משפטיות. הסוגיות שבהן יש לטפל ראשית כל בפתיחת נציגות בארה"ב נוגעות, בעיקר, לשאלות עסקיות, ולהיבטי מיסוי:
1. היכן לפתוח את הנציגות ואיזו פעילות תבוצע בה?
הצורך העסקי הוא המכתיב פתיחת נציגות בארה"ב, והסוגיה הראשונה העולה הינה היכן לפתוח את הנציגות ומה יהיה תפקיד הנציגות במערך החברתי. מדובר בסוגיה עסקת שהחברה נותנת עליה את הדעת.
2. איזו נציגות לפתוח – חברת בת או סניף?
כאן מדובר בסוגיה מתחום המיסוי, שניתן לדון בה באריכות. ככלל, כל גוף שמבצע פעילות עסקית משמעותית בארה"ב חייב בדיווח ובתשלום מס בארה"ב על הכנסותיו. ככלל, פעילות החברה הישראלית בארה"ב יכולה להיעשות ישירות (צורת פעילות כזו נקראת פעילות כסניף), או על ידי הקמת חברת בת. עם זאת, מניסיוני, בסופו של דבר נבחרת האפשרות לפתוח חברת בת, ולא לפעול כסניף. הסיבה לכך הינה פשוטה – חברה ישראלית שיש לה סניף בארה"ב צריכה להגיש דוחות מס בארה"ב בגין פעילות הסניף המקומי. אין מדובר בפעולה טכנית, אלא במתן פתחון פה לגובה המיסים האמריקאי ביחס לפעילות החברה הישראלית מחוץ לארה"ב, דבר שחברות מעדיפות להימנע ממנו. חברת בת, כישות משפטית נפרדת מהחברה האם, יוצרת חיץ לצורך מס בין הפעילות בארה"ב וזו שמחוצה לה.
3. מה הקשר העסקי בין חברת הבת לחברת האם, או, כיצד יש להתיחס למחירי העברה?
גם זו סוגיה מתחום המיסוי. סוגיות מחירי ההעברה נוגעת בשאלות הבאות: כיצד מתמחרת החברה האם והחברה הבת את המכירות ביניהן? במידה והחברה הבת בארה"ב לא קונה מוצרים ושירותים מהחברה האם אלא רק מספקת שירותי תמיכה בתהליך המכירה, כיצד מתומחרים שירותים אלו כחלק מהעסקה הכוללת?
למה זה חשוב? התשובה לשאלות לעיל קובעת היכן יזקף הרווח מהמכירות והיכן ימוסה בחברה הישראלית או בחברת הבת האמריקאית. ככלל, מיסי החברות בארה"ב גבוהים באופן משמעותי מאלו שבישראל. 35% מס פדרלי בארה"ב, ובנוסף מס מדינתי בשיעור משתנה. שיעור מס החברות בישראל ב 2011 הינו 24% והוא עומד לרדת בשנים הקרובות. לפיכך יש לחברה אינטרס לזקוף כמה שיותר הכנסות בישראל ולשלם מס נמוך יותר.
רשויות המס בארה"ב קובעות שמי שמנהל פעילות בארה"ב צריך לשלם לזקוף מינימום הכנסות בארה"ב ולשלם מיסים על רווחים מהכנסות אלו. בהתאם, הותקנה מערכת סבוכה של כללים בעניין. בחברת סטרט אפ צעירה, רואה החשבון יכול לספק מענה הולם לסוגיית מחירי ההעברה בשלב זה של חיי החברה. אנו ייצגנו מספר חברות בוגרות שלא נתנו מענה לסוגית מחירי ההעברה בשלבים מוקדמים של פעילותן בארה"ב. פתרון בעיה של מחירי העברה בדיעבד הינו תמיד תהליך יקר.
4. באילו יועצים יש להיעזר?
כאשר חברה ישראלית מקימה חברת בת בארה"ב עליה להצטייד, לכל הפחות, בשני יועצים שילוו אותה – עו"ד מקומי שיטפל בהיבטים המשפטיים, ורואה חשבון או מנהל חשבונות מקומי שיטפל בדיווחים השונים של החברה הבת לרשויות בארה"ב.
סיכום:
בפתיחת משרד בארה"ב יש לקבוע את צרכי החברה ולאחר מכן לטפל בסוגיות של מיסוי – הקמת חברת בת או סניף ומחירי העברה. לאחר מכן לפנות לסוגיות משפטיות, שעליהן ועל תפקידו של עורך הדין המקומי אעמוד בפוסט הבא.
רכישת חברה בארצות הברית – איך להתחתן בלי להתגרש ומה תפקיד עורך הדין
28 באפריל, 2011 מאת: שי ברנוב
לאחרונה שבתי מביקור בישראל עם מספר נושאים חדשים לבלוג. למשל, במהלך הביקור עמדתי בקשר עם מספר חברות ששקלו לרכוש חברה בארה"ב, בין בדרך של מיזוג, רכישת מניות או נכסים. אחת השאלות שעלו היתה האם משרד עו"ד אמריקאי צריך להוביל עסקה כזו, או שניתן להסתפק במשרד ישראלי ובליווי מוגבל, כזה או אחר של משרד אמריקאי.
למי שמתקשה להבחין אציין שלי יש עניין אישי בהחלטה כזו, ובהתאם עמדה די מבוססת בעניין זה. מנסיוני עסקה לרכישת חברה בארה"ב צריך להוביל משרד אחד שירכז את הטיפול והאחריות בנושא, ועדיף שיהיה זה משרד אמריקאי בעל ניסיון רב בעסקאות כאלו.
עסקה לרכישת חברה הינה עסקה יקרה שסיכון רב בצידה. ראשית, אם התמורה היא כספית, הרי היא נמדדת במליוני דולרים, ולעיתים עשרות מליונים ואף יותר. אם התמורה היא במניות, אזי מקבל התמורה הופך במקרים רבים לבעל מניות מרכזי בחברה הרוכשת.
אולם הבעיה העיקרית ברכישת חברה היא הסיכון שהרכישה תיכשל, כפי שרוב הרכישות נכשלות. מומחים טוענים ש 70% – 90% מהרכישות נכשלות.
בשל העלות הגבוהה, הקשר ארוך הטווח בין הגוף הרוכש לנרכש והסיכון הרב, יש המתייחסים לרכישת חברה כחתונה, ולכשלון הרכישה, כגירושין.
אחת הדרכים להקטין את הסיכון ברכישת חברה ולהצדיק את המחיר הגבוה, הינה לעשות עבודת הכנה דקדקנית ולהיעזר בצוות יועצים מנוסים שילוו את החברה הרוכשת. על יועצים אלו להיות מחויבים להצלחת התהליך וגם אם לא בצורה פורמלית, לחלוק באחריות. עורך הדין הינו אולי החשוב מבין יועצים אלו.
תפקידו של עורך הדין, בכל עסקה, הוא ללוות ולתמוך באנשי העסקים. בעסקת רכישה, שהינה עסקה מאוד מורכבת, תפקידו של עורך הדין רחב יותר. למשל, בעסקת רכישת חברה בארה"ב על עו"ד לייעץ בשאלה מה מקובל בעסקאות רכישה דומות , מה נעשה בכל שלב בעסקה, והוא מעורב באופן אינטנסיבי בתהליך המשא והמתן.
ישנן חברות שמעדיפות שעורך הדין הישראלי שלהן יוביל את הטיפול בעסקה לרכישת חברה בארה"ב, הן מטעמי נוחות של עבודה עם יועץ מוכר ובאותו איזור זמן והן בכדי להקטין עלויות בעסקה. יש הגיון בטיעון הקטנת העלויות בעסקאות בסדר גודל קטן ואפילו בינוני, אולם בעסקאות גדולות יותר החסכון היחסי נמוך, ואינו מצדיק את הסיכון. בנוסף, חשוב שהמשרד הישראלי יהיה משרד שיש לו ניסיון רב בעסקאות רכישה.
גם כאשר משרד עו"ד ישראלי מוביל את העסקה, ישנם תחומים שבהם אין הוא יכול לייעץ, למשל:
1. הסכמי שכירות או רכישת נדל"ן (האם מישהו העלה בדעתו לרכוש דירה בישראל ללא עו"ד?).
2. סוגיות הנוגעות לעובדי החברה, למשל, ביחס לתנאי העסקתם לאחר סגירת העסקה.
3. נושאים של איכות סביבה. כל חברה שעוסקת בייצור או שבבעלותה נכסי נדל"ן צריכה לבדוק סוגיות של איכות סביבה.
4. תכנון מס בצד האמריקאי.
5. בעסקה לרכישת נכסים, העברת בעלות בנכסים. למשל, בארה"ב העברת בעלות ברכב נעשית בצורה שונה מבישראל, וללא המצאת מסמך בעלות (הקרוי deed) לא ניתן להעביר בעלות ברכב.
6. חברות שכפופות לחוקים או רשויות ספציפיות. למשל, בתחום התקשורת חברות כפופות ל FCC, ובתחום המזון, תרופות והמכשור הרפואי ל FDA. חוקים ספציפים חלים גם בתחום הבטחון, בנקאות, ביטוח ועוד.
בכל הנושאים הללו, כמו גם נושאים אחרים, נדרש ייעוץ משפטי מקומי.
רצוי לתת עדיפות לשימוש במשרד עו"ד אמריקאי אחד לטיפול בהיבטים השונים של העסקה. פרט לכך שזה יוצר מחויבות בין הצדדים, ומוביל ביתר קלות ליצירת יחסי אמון, נוצר בסיס ידע במשרד האמריקאי שתורם להבנת העסקה ומגדיל משמעותית את היכולת לייעץ באופן אפקיטיבי.
סיכום:
עסקת רכישת חברה הינה עסקה יקרה ומורכבת שסיכונים רבים בצידה. ניתן להקטין את הסיכון ש"חתונה" שכזו בין הצדדים לא תסתיים ב"גירושין" על ידי ניהול נכון של תהליך הרכישה.
עוה"ד הינו איש מפתח בניהול נכון של עסקת רכישה. בחירת היועץ הנכון, עם הרקע המתאים, תקטין את הסיכונים ברכישת חברה.
הנושאים החמים: ישראליות בנאסדק – טיפים לעונת הדוחות השנתיים – חלק ב'
28 בפברואר, 2011 מאת: שי ברנוב
חברות ישראליות שמניותיהן נסחרות בארה"ב נדרשות להגיש במהלך החודשים הקרובים, את הדוח השנתי, שקרוי גם F-20, ל- SEC.
בפוסט הקודם סקרתי את חשיבות הכנת הדוח השנתי וכיצד לקרוא אותו ביעילות ובביקורתיות. הפעם אספק טיפים נוספים שייקלו על הכנת הדוח.
למה ה F-20 כה קשה לקריאה ומבלבל?
קריאת הדוח השנתי הינה הפתרון מושלם לסובלים מנדודי שינה. מעבר לאורכו, פרקיו השונים של ה F-20 מסודרים בצורה שלא מקלה על הקריאה בו.
יתרה מזאת, הדוח כולל רשימה יבשה של עובדות מחד (למשל, קורות חיים של חברי הדירקטוריון) ואנליזה של נתונים מאידך (למשל, גורמי הסיכון, ה- MD&A שיידון להלן ועוד). המעבר התדיר בין נושאים בעלי אופי כה שונה ללא רצף לוגי ביניהם מבלבל. לפני שניגשים לקריאת ה F-20 כדאי להבין מהם החלקים בהם כדאי להתמקד.
איך לספר סיפור, או חשיבותו של ה – MD&A
ליבו של ה F-20 הוא ניתוח התוצאות הכספיות של החברה שמופיע ב Item 5, ומכונה Management Discussion and Analysis, או MD&A. בכדי לקרוא בצורה ביקורתית את ה- MD&A יש להבין, בין השאר, מהם השינויים שחלו בתוצאות הכספיות של החברה, כפי שבאות לידי ביטוי בדוחות הכספיים. על חשיבות קריאת הדוחות הכספיים כתבתי בפוסט הקודם.
ה- MD&A שונה מהדוחות הכספיים בכך שהוא בנוי כנארטיב שמספר מהן המגמות בתוצאות הכספיות של החברה, מהם גורמי אי הוודאות מולם היא עומדת ומסביר מה היכולת שלה לבצע את תוכניותיה לאור משאביה הכספיים. במילים אחרות, בעוד הדוחות הכספיים מספקים נתונים מספריים, ה- MD&A מספר סיפור. פרט לדוחות הכספיים, ה- MD&A הוא החלק שזוכה להתייחסות הרבה ביותר מצד ה- SEC, במתן הערות ל- F-20.
המגמות שבאות לידי ביטוי ב MD&A משליכות על שאר הדוח. לדוגמא – חברה שציינה ב MD&A שהכנסותיה משירותים עלו משמעותית בשנה האחרונה, מן הראוי שתרחיב את תיאור השירותים שהיא מספקת בחלק שמתאר את עסקיה.
מה הטעות הנפוצה ביותר בהכנת הדוח השנתי?
הדוח השנתי כולל ארבעה חלקים עיקריים הניזונים אחד מהשני ונמצאים באינטראקציה תמידית: דוחות הכספיים, MD&A, תיאור עסקיה של החברה וגורמי סיכון. מצד אחד, הדוחות הכספיים ותיאור עסקיה של החברה מהווים התשתית שעליה מבוססים ה MD&A וגורמי הסיכון ולכן חשוב לקרוא את כולם כרצף אחד. מאידך, לא אחת קורה שיש לעדכן את תיאור עסקי החברה לאור ה MD&A כמו בדוגמא שבפסקה הקודמת.
התוכן של כל אחד מארבעת החלקים הללו צריך להאיר צדדים שונים של פעילות החברה וכל זאת בצורה עקבית עם החלקים האחרים. הטעות הנפוצה ביותר בדוח שנתי הינה חוסר קונסיסטנטיות בין חלקיו השונים.
טעויות טכניות כואבות שקל להימנע מהן:
כמעט ואין F-20 שאינו מכיל אי דיוקים או טעויות, אולם יש טעויות שדורשות הגשה של דוח מתוקן (חלקו או כולו), וניתן למנוע אותן בקלות, לרוב על ידי הגהת החלק הרלוונטי בדוח.
לדוגמא:
א. ה-SEC קבע שבמידה והדוח, אישורי המנהלים (certifications – Exhibits 12 and 13) או דוח ביקורת של רואה החשבון אינם חתומים, או אפילו אם יש בהם טעות (למשל, בתאריך), יש להגיש מחדש את המסמך, לרוב כחלק מדוח שנתי מתוקן.
ב. נספח 15.1 לדוח השנתי, אם החברה נדרשת לצרף נספח כזה (independent public accountant certification), צריך להיות מדויק לחלוטין. זהו אחד המקרים בהם עוה"ד החיצוני צריך להיות פרו-אקטיבי ולדרוש לעבור על הנספח לפני חתימתו.
סיכום:
ה F-20 הינו מסמך ארוך, מורכב ומבלבל. הכנה יעילה וטובה של ה F-20 דורשת הבנה של פעילות החברה, תוצאותיה הכספיות והסביבה בה היא פועלת לצד היכרות עם מבנה הדוח ומטרתו.
הנושאים החמים: ישראליות בנאסדק – טיפים לעונת ה 20F – חלק א'
9 בפברואר, 2011 מאת: שי ברנוב
חברות ישראליות שמניותיהן נסחרות בארה"ב נדרשות להגיש במהלך החודשים הקרובים את הדו"ח השנתי שלהן לרשות ני"ע האמריקאית (ה- SEC), דו"ח המכונה F-20.
כמו רוב הדוחות, גם ה F-20 אינו, איך נאמר, יצירה ספרותית מרתקת. ה F-20 הינו מסמך ארוך ודי מייגע שקריאתו דורשת סבלנות ומאמץ.
הסוגיות בהן אתמקד הן למה חשוב להכין F-20 ברמה גבוהה ואיך ניתן לעשות זאת ביעילות.
מדוע חשוב שלחברה יהיה F-20 עדכני שמשקף בצורה מדויקת את עסקיה?
א. חובה חוקית – הכנת F-20 הינה חובה של כל חברה ישראלית אשר רשומה למסחר בארה"ב. חובה זו מתווספת לעבודה השוטפת, ולפעמים נדמה שהכנת הדוח השנתי אינה מצדיקה את ההשקעה. בהמשך אראה כי הדבר אינו בהכרח נכון
ב. יתרון שיווקי – ה F-20 הינו חלון הראווה של החברה, הצהרת הכוונות, או ה'אני מאמין' שלה. את הדוח השנתי קוראים אנליסטים, לקוחות ומשקיעים – מדובר במסמך שיווקי.
בנוסף, אחת לשלוש שנים בממוצע בוחן ה SEC את הדוחות השנתיים ומעיר הערות. כשבוחני ה SEC מתרשמים שה F-20 אינו כתוב טוב מספיק הם מעירים הערות מהותיות רבות. תגובת החברה, שנדרשת תוך 10 ימים, דורשת השקעת משאבים רבים, ובסופו של התהליך מתפרסמת, יחד עם מכתב ההערות הראשוני.
יתרה מזאת, אם תשובת החברה לא מספקת את ה SEC, החברה עלולה להידרש להגיש F-20 מתוקן. חלופת מכתבים שכזו, ובוודאי הגשת דוח שנתי מתוקן, פוגעים במוניטין החברה ומציגים אותה כשלומיאלית.
ג. גיוס הון : סיבה מרכזית נוספת הינה חשיבות ה F-20 בתהליך גיוס הון בהצעת ניירות ערך לציבור. למשל, בגיוס הון בליווי חתם, החתם מחויב לערוך בדיקות נאותות של החברה. הדוח השנתי הינו המסמך החשוב ביותר בבדיקות אלו. יתרה מזאת, ה F-20 (או התוכן שלו, אם הוא מועתק למסמכי ההצעה) הינו חלק מכל מסמך שקשור בהצעת ניירות ערך לציבור על ידי החברה.
אם מסתבר לחתם שה F-20 אינו משקף כראוי את מצב החברה, הוא יתנה את המשך תהליך גיוס ההון בתיקון מסמכי ההצעה. כאשר החברה ויועציה עובדים מסביב לשעון בכדי להגיע לשוק בזמן ולנעול את מחיר המניה, עיכוב אפשרי בלוח הזמנים והסטת משאבים בכדי לעדכן את האמור ב F-20 הינה תמיד הפתעה מרה לחברה.
איך לקרוא נכון את ה F-20?
א. סדר הקריאה- מה להשאיר לסוף:
אני ממליץ בחום לדלג על קריאת גורמי הסיכון (Risk Factors, Item 3.D), ולעבור עליהם לאחר סיום קריאת הדוח השנתי. גורמי הסיכון נגזרים ממצבה של החברה כמתואר בדוח ועל מנת לקרוא אותם בצורה ביקורתית יש לקרוא, קודם כל, את שאר חלקי ה F-20.
למשל, גורם סיכון נפוץ הינו מחסור במשאבים כספיים למימון פעילות החברה. בדוח שנתי של חברה שבשנה האחרונה עברה לרווחיות וגייסה הון מהציבור גורם סיכון כזה צריך לקבל מקום פחות מרכזי, או להימחק.
ב. לחכות לדוחות הכספיים – חשוב:
ה F-20 משקף את מצבה של החברה, ולכן מבוסס במידה מכרעת על תוצאותיה הכספיות, כפי שמופיעות בדוחות הכספיים. לדוגמא, אם הדוחות הכספיים מגלים שהוצאות החברה על מחקר ופיתוח ירדו ירידה חדה בשנה האחרונה, יש לעדכן את הסעיפים ב F-20 שדנים בפעילות המחקר והפיתוח של החברה ולשקף \ להסביר את השינוי.
לרוב, ה F-20 מוכן לעיון לפני שמועברת טיוטה של הדוחות הכספיים. כדאי לחכות עד לקבלת הדוחות הכספיים, ורק אז לעבור על ה F-20.
לסיכום: Do it once, do it right & don’t do it again
- יש סיבות טובות להשקיע משאבים בהכנת F-20 מדויק ועדכני, שמשקף את ה'אני מאמין' של החברה.
- יש לקרוא את ה F-20 והדוחות הכספיים ביחד, מאחר והדוח השנתי מבוסס במידה מכרעת על האמור בדוחות הכספיים.
הנושאים החמים: איך בחור בן 26 הקים אימפריה של חצי מיליארד משתמשים, ואיך להצטרף למהפיכה מבלי להיפגע ממנה
17 בדצמבר, 2010 מאת: שי ברנוב
"יותר מחצי מיליארד אנשים בעולם חיים בעולם שנוצר על ידי מארק צוקרברג" אמר עורך ה- TIME, כשהכריז עליו שלשום כאיש השנה של השבועון הנחשב. זוהי עדות נוספת להשפעה האדירה שיש לפייסבוק וכלי מדיה חברתית נוספים בכלל ובעולם העסקים בפרט.
לשימוש במדיה חברתית כמו פייסבוק, טוויטר ובלוגים השלכות מרחיקות לכת על עולם העסקים, וכיום הם מעוררים סוגיות ואתגרים רבים מספור. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים טרם נקבעו כללים לפעולה במדיה חברתית – מה מותר ומה אסור, מה לגיטימי ומה לא ראוי. בארה"ב, שבה אוהבים וודאות, תחום נטול כללים מקבל תשומת לב רבה.
לאחרונה הוזמנתי להרצות בהשתלמות של עורכי דין בבוסטון בעניין. במצגת המצורפת ניתן לראות עד כמה רחבה קשת האתגרים העולים משימוש במדיה חברתית – סוגיות בדיני עבודה, פרטיות, קניין רוחני, דיני ניירות ערך, ענייני הגנת הצרכן ועוד. בפוסט הזה אביא, על קצה המזלג, מספר דוגמאות.
1. האם מותר לפטר עובד בשל כך שהתלונן באופן בוטה על תנאי עבודתו בפייסבוק? המעביד טוען שאין זה ראוי שעובדים יעלו טענות כלפיו באופן פומבי, ובפורום שלא קשור למקום העבודה או לעובדים אחרים. מצד שני חקיקה פדרלית מקנה לעובדים זכות לדון ולפעול בכדי להגן על זכויותיהם. השאלה האם פייסבוק הינו המקום הראוי להעלות טענות כאלו עומדת לדיון בימים אלו ממש בבית משפט בארה"ב.
2. פרטיות הינה נושא שחוזר שוב ושוב בענייני מדיה חברתית. למשל, למנהל בחברה בארה"ב הגיעה שמועה לפיה עובדים בחברה חברים בפורום סגור באתר אינטרנט ובדיונים שהם מנהלים עולים תכנים שליליים על החברה. הוא השיג את סיסמת הכניסה לאתר מאחד מעובדיו, ראה את התכנים ופיטר את כל החברים באתר. אותו מנהל, וגם החברה, הואשמו בעבירה פלילית של חדירה לפרטיות. הסיבה לכך היתה שהמנהל השיג את הסיסמה לאתר מעובד שלו, תוך הפעלת יחסי מרות.
3. ה- Federal Trade Commission, או ה- FTC הינה הרשות הפדרלית להגנת הצרכן בארה"ב. ה- FTC הבהיר לאחרונה שמספר כללים ידועים חלים גם בתחום המדיה החברתית. למשל, מי שממליץ בבלוג על מוצר, חייב להקפיד לגלות קיומו של קשר ליצרן או משווק המוצר. קל להבין מדוע שעובד שממליץ על מוצר שמעסיקו מייצר, חייב לגלות את הקשר למעסיק. אבל הדבר נכון גם אם מדובר במבקר מסעדות שכותב בלוג בעניין, ושמקבל ארוחות חינם ממושאי ביקורתו.
לדעת מומחים בתחום השאלה עד כמה ראוי לדרוש שקיפות מהמשתמשים במדיה החברתית תמשיך לקבל תשומת לב רבה בארה"ב. למשל, נושא שעלה לאחרונה לדיון בישראל הינו שימוש בטוקבקים ממומנים ככלי יחסי ציבור. שימוש כזה טרם הוגדר בארה"ב כבעייתי, אבל עשוי להיות מוגדר ככזה בקרוב.
4. שימוש במדיה חברתית מעמיד בפני חברות ציבוריות מספר אתגרים ייחודיים. השימוש הבעייתי ביותר הינו בטוויטר. לדיון מרחיב בעניין ניתן לעיין בכתבה 'ציוץ מסוכן' שפירסמתי בגלובס בעבר.
פתרון ראשוני לאתגרים האמורים הינו אימוץ נוהל שימוש במדיה חברתית, מסמך הקרוי גם Social Media Policy.
לרוב החברות קיימים נהלים שנוגעים לשימוש במדיה חברתית, אם כי באופן עקיף. למשל, נהלים בשימוש בציוד החברה, ובפרט ציוד המחשוב, נהלים בדבר יחסי העבודה בחברה ושמירה על פרטיות ואבטחת מידע רלוונטיים לאספקטים כאלו ואחרים של שימוש במדיה חברתית.
נוהל השימוש במדיה חברתית מסדיר את מה שנהלים אחרים אינם מכסים. בראש ובראשונה, קובע נוהל זה את אחריות המשתמש במדיה לפעולותיו ופרסומיו. בנוסף, הנוהל מגדיר, בין השאר, כללים אתיים וכללים ביחס לשימוש בשם החברה בפעילות במדיה חברתית.
סיכום:
מדיה חברתית הינה כלי עם פוטנציאל עסקי גדול, לכל גוף עסקי. עם זאת, מדובר בתחום חדש, שכללי המשחק בו בשלבי התהוות. חשוב להתעדכן ולהכיר מה קורה בתחום, ולפעול בהתאם.
קביעת נהלים בנושא עשויה למנוע בעיות בעתיד ומומלצת בחום.
